השקד הוא פרי קטן אליפטי ובעל קליפה רכה, ירוקה בתחילה, וצהבהבה בהמשך, שנושרת עם הבשלתו. מתחת
לקליפה זו מופיעה הקליפה הקשה והמעוצה, שבתוכה הגלעין. השקד מופיע בפסיפס של בית הכנסת בציפורי
מהמאה החמישית ב“תקופת תשרי“, על יד הרימון והמלון כמייצגים את פירות הסתיו )איור ד-21.)33 בפסיפס של
בית הכנסת בבית אלפא מהמאה הששית, בין הפירות המסמלים את ”תקופת תמוז“ — עיצומו של הקיץ — יש שקד
לפני הבשלה מלאה, כשקליפתו הרכה נפתחת )איור ג-4.)34 בצורה כזו הוא גם מצולם בפרסומים אחדים על צמחי
ארץ ישראל )איור ד-22.)35 בין שני הפסיפסים יש התאמה מלאה לעונת השנה בתיאור התפתחות השקד, למרות
המרחק בזמן שבין שני הפסיפסים. בבית אלפא, השקד מופיע לפני שהוא מבשיל — בעיצומו של הקיץ, ואילו
בציפורי, שם הוא מופיע בעונת הסתיו, הוא כבר השיר את קליפתו הירוקה. בנוסף לכך מופיע השקד גם במדליון
בפסיפס של חורבת קריות: בשוליים של המדליון שבו רואים זוג פקוסים ארוכים ואחד חתוך לרחבו )איור ד-23.)36
בפסיפס בקפלת זיכרון מירושלים, המתוארך לרבע השלישי של המאה השישית ובו תיאור אורפאוס המנגן לחיות,
יש מסגרת של מדליוני קוציץ ובהם בעיקר עופות, אבל גם מעט פירות.37 בין הפירות המוצגים במדליונים יש חמישה
פירות קטנים שנראים כשקדים, במדליון העליון בצד ימין ליד הראש )איור ד-24.
Weiss, The Sepphoris Synagogue, Fig.73 .33
34 .סוקניק, שם.
Michael Zohary, Plants, 66 לדוגמה. 35
36 .גוברין, תשס“ו.
Talgam, Mosaics of Faith, II ch. 2 טלגם של התיארוך. 37
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה